ת"א
בית משפט השלום אשקלון
|
2622-06
29/06/2011
|
בפני השופט:
אורית חדד
|
- נגד - |
התובע:
דוד תורג'מן חב' לבנין ופיתוח והשקעות בע "מ
|
הנתבע:
1. אבוטבול מיכאל 2. הפניקס חב' לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
תמציתה של התביעה
1.התובעת הינה בעלת אולם ארועים המצוי באזור התעשיה באר טוביה (ארמונות הוואי).
נתבע מס' 1 הינו סוכן ביטוח אשר ובמועד הרלוונטי לכתב התביעה שימש כסוכן מטעמה של הנתבעת מס' 2 .
2.לטענת התובעת, עד לחודש יולי 2001 מבוטח היה בית העסק בביטוח מקיף בחברת הביטוח מנורה (באמצעות סוכן אחר) כששיעור הפרמיה השנתית האחרונה עמד על 41,136 ₪.
חודשים ספורים טרם סיומה של הפוליסה בחברת מנורה פנה הנתבע למנהל התובעת (להלן:"מר תורג'מן") והודיעו כי יוכל לבטחה בשיעור מוזל יותר. כיוון שכך, הופסק הביטוח בחברת מנורה והתובעת התקשרה באמצעות הנתבע עם חברת סהר ציון (כך ע"פ כתב התביעה כפי שתוקן ביום 6.10.08) תמורת פרמיה שנתית ששיעורה 31,653 ₪ (להלן: "הפרמיה המקורית") וזאת עבור התקופה שמיום 17.4.01 עד 31.3.02.
סמוך לסיומה של התקופה האמורה ובעקבות פניית הנתבע למר תורג'מן בעניין חידוש הפוליסה לשנה נוספת, הודיעו מר תורג'מן כי הוא מסכים לחידושה בתנאי השנה הקודמת.
3.לטענת התובעת, חודשה הפוליסה האמורה מידי שנה מאז חודש אפריל 2002, אלא שלתובעת התחוור ואך בדיעבד ולאחר שנגבו הפרמיות, כי הנתבעים גבו ממנה שלא כדין וללא הרשאה פרמיה שנתית העולה על הפרמיה המקורית ואף שיעורים השונים מהנקוב בפועל בפוליסות כפי שהונפקו לשנים 2001 עד 2005.
גביית יתר זו מסתכמת ב- 81,331 ₪ בהתאם לפירוט הניתן בעניין זה בסעיף 9 לכתב התביעה. התובעת תובעת לפיכך החזרם של השיעורים שנגבו ביתר ואשר ערכם ליום הגשת התביעה הינו 94,760 ₪.
תמצית טענות ההגנה
4.הנתבעים מקדימים וטוענים לשיהוי בהגשת התביעה אשר נפתחה כשנתיים לאחר שנתבררו לתובעת לטענתה העובדות הרלוונטיות. מצאתי מקום לציין כבר עתה בהתייחס לטענה זו כי אין בה ממש בשים לב למשך השיהוי הנטען .
5.הנתבעים מבהירים כי בין הנתבע לבין מר תורג'מן היתה היכרות רבת שנים. הנתבע אכן השיג עבור התובעת פוליסה מוזלת בחברת סהר ציון בהתיחס לתקופה שמיום 17.4.01 ועד ליום 31.3.02 כשלכך ניתן אישורו של מר תורג'מן.
דא עקא, כי שני ארועים הביאו להגדלה בשיעור הפרמיות: האחד – בהתייחס לאולמות ארועים בכלל על רקע האסון אשר התרחש באולמי ורסאי בירושלים והשני – ארוע פריצה באולמה של התובעת עצמה בחודש 9/01.
6.הנתבעת הנפיקה פוליסות והתקשרה עם התובעת אך בהתיחס לתקופה שראשיתה בחודש 4/02 וזאת בהסכמתו ובידיעתו של מר תורג'מן אשר חתם בפני הנתבע על הצעת ביטוח ועל הוראת קבע מתאימה. הנתבעים מציינים כי לצורך כך אף נערך דוח סוקר.
יתרה מכך, לאחר הפקת הפוליסה הראשונה אצל הנתבעת לתקופה שמיום 1.4.02 ועד ליום 31.3.03 הומצא למר תורג'מן ע"י הנתבע העתק מהפוליסה וזה מצידו ידע על שיעור הפרמייה ונתן אישורו לכך.
7.המחלוקת בין הצדדים נתעוררה משבשנת 2004 החליפה התובעת את חשבון הבנק שלה וכתוצאה מכך לא כובדה הוראת הקבע שנתנה לטובת הנתבעת. הנתבע הגיע בחודש 9/04 למשרדי התובעת וקיבל הימנה שלוש המחאות לכיסוי חוב הפרמיות שנצטבר ותוך שמר תורג'מן מתנצל על כי לא חודשה הוראת הקבע.
בהמשך לכך – בחודש 12/04 משלא כובדה שוב הוראת הקבע ונצטבר חוב, נשלחו לתובעת הודעות בדבר ביטול הפוליסה.
8.הנתבעים עומדים על כך שהתובעת נתנה אישורה לגובה הפרמיות כפי שנגבו בפועל בין עבור חברת סהר ציון ובין עבור הנתבעת בהמשך. משכך, דינה של התביעה להידחות.
ראיות הצדדים
9.מטעם התובעת העידו מר תורג'מן וכן אחותו – הגב' נחמני רחל - אשר בתקופה הרלוונטית עבדה עבור התובעת בניהול המשרד וכן כפקידה ומנהלת חשבונות (להלן: "הגב' נחמני").